נתניהו הפך לנכס רעיל בפוליטיקה האמריקנית – והממסד בישראל עדיין מסרב להבין מה מתחולל מול עיניו
נתניהו מוביל לקריסה מוחלטת של ישראל בדעת הקהל העולמית, בדגש על ארצות הברית, שם אפילו במערכות בחירות מקומיות לעיירות קטנות הופכת הביקורת על מדיניות ממשלתו בעזה, בלבנון ובאיראן לנושא מרכזי בשיח הציבורי. נוצר מצב של תחרות פוליטית מי ישמיץ יותר את ישראל, מי יתרחק ממנה יותר ומי יתחייב להפעיל עליה יותר לחץ. מדהים. והכי מדאיג הוא שבישראל עדיין לא מבינים את גודל הסכנה.
הסימן הבולט ביותר למפנה הזה הגיע עם עלייתו המטאורית של זוראן ממדאני שהפך בתוך חודשים ספורים מאלמוני כמעט מוחלט בניו יורק לאחד השמות המדוברים ביותר בפוליטיקה האמריקנית.
האיש שהחל את המרוץ עם תמיכה זעירה הצליח להביס את הממסד הדמוקרטי הוותיק, לגייס דור חדש של מצביעים ולהפוך למודל חיקוי עבור מועמדים פרוגרסיביים ברחבי ארצות הברית.
אבל בשבועות האחרונים התברר שמדובר ביותר מאדם אחד וביותר מקמפיין אחד. ניצחונות של מועמדים פרוגרסיביים בזירות מקומיות שונות, כולל מועמדים שהשמיעו ביקורת חריפה במיוחד על ישראל, מחזקים את התחושה שממדאני אינו חריג אלא חלוץ של מגמה רחבה יותר. במטה הבחירות של מועמדים דמוקרטים רבים כבר מנתחים את השיטה: גיוס צעירים, הפעלת רשתות חברתיות, יצירת קואליציות של מיעוטים, ובעיקר נכונות לאמץ עמדות שבעבר נחשבו מסוכנות פוליטית בכל הקשור לישראל.
במשך עשרות שנים היה ברור לכל פוליטיקאי אמריקני שהזדהות עם ישראל היא נכס אלקטורלי. גם כאשר היו מחלוקות, הן נותרו בתוך גבולות ברורים. כיום התמונה משתנה במהירות. בקרב חלקים גדלים והולכים של המפלגה הדמוקרטית, במיוחד בקרב צעירים, פרוגרסיבים ומיעוטים, התמיכה האוטומטית בישראל נעלמת ומוחלפת בביקורת חריפה ולעיתים אף בעוינות גלויה.
ממדאני זיהה את המגמה לפני כולם. הוא לא ניסה להתחמק מהנושא הישראלי אלא אימץ עמדות שבפוליטיקה האמריקנית של לפני עשור היו נחשבות התאבדות פוליטית. למרות זאת, ואולי דווקא בגלל זאת, הצליח לבנות סביבו תנועה פוליטית חדשה שהלהיבה מצביעים צעירים והביאה לקלפיות עשרות אלפי בוחרים שלא השתתפו קודם לכן.
המסר שנקלט במערכת הפוליטית האמריקנית פשוט: אפשר לנצח גם בלי ליישר קו עם ישראל. במקומות מסוימים אפילו להפך – ביקורת חריפה על ישראל הפכה לכלי גיוס אלקטורלי. יותר ויותר יועצים פוליטיים מסיקים שהדרך ללבם של חלקים מרכזיים מהדור הצעיר במפלגה הדמוקרטית עוברת כיום דווקא דרך הצגת מרחק ברור מממשלת ישראל.
לכן הפרשנים בוושינגטון ובניו יורק אינם עוסקים עוד רק בממדאני האיש. הם מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של גל. האם מועמדים נוספים יחקו את השיטה. האם הדרך לניצחון בפריימריז הדמוקרטיים עוברת כיום דרך מסרים שהיו בעבר נחלת השוליים בלבד.
גם מתנגדי ממדאני מבינים את גודל האירוע. בכירים רפובליקנים מיהרו להציג אותו כפניה החדשות של המפלגה הדמוקרטית, לא משום שהם אוהבים אותו אלא משום שהם מבינים שהוא מסמל שינוי עמוק המתרחש אצל היריב הפוליטי.
מה שהופך את המצב למסוכן במיוחד מבחינת ישראל הוא העובדה שהשינוי כבר איננו מוגבל לניו יורק. סקרים, הצבעות בקונגרס והתבטאויות של נבחרי ציבור מצביעים על שחיקה עקבית בתמיכה האוטומטית בישראל, במיוחד מאז המלחמות האחרונות. עצם העובדה שסנאטורים דמוקרטים, חברי קונגרס וראשי ערים מרגישים חופשיים הרבה יותר למתוח ביקורת פומבית על ישראל ממחישה עד כמה השתנתה האווירה הפוליטית.
מנקודת מבט ישראלית, הנטייה הטבעית היא לפטור את התופעה כטרנד חולף או כרעש של רשתות חברתיות. אלא שזו בדיוק הטעות שעלולה להתברר כיקרה ביותר. פוליטיקאים אינם משנים עמדות בגלל אידיאולוגיה בלבד. הם משנים עמדות כשהם מזהים שינוי אצל הבוחרים.
וכאן טמונה הסכנה האמיתית.
הבעיה של ישראל אינה רק הפגנות בקמפוסים או ציוצים ברשת. הבעיה היא שהדור הפוליטי הבא של אמריקה גדל בעולם שבו ישראל מזוהה פחות עם סיפור ההישרדות ההיסטורי שלה ויותר עם התמונות היוצאות מעזה, מלבנון ומהעימותים האזוריים האחרונים. בין אם ההצגה הזו הוגנת ובין אם לאו, זו המציאות התודעתית שנבנית.
אם בעבר השאלה הייתה מי יהיה הידיד הגדול ביותר של ישראל, הרי שביותר ויותר זירות פוליטיות נשאלת כיום שאלה אחרת לגמרי: מי יצליח להתרחק ממנה מהר יותר ובקול רם יותר.
ייתכן בהחלט שממדאני אינו אלא סנונית אחת. ייתכן גם שהוא מבשר את העתיד.
אם אכן זה הכיוון, ממשלת נתניהו תיזכר לא רק כמי שניהלה מלחמות רבות, אלא גם כמי שבתקופתה החל להיסדק אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של ישראל – התמיכה הציבורית האמריקנית הרחבה שעליה נשענה המדינה במשך עשרות שנים.
הקרב הגדול הבא של ישראל עלול שלא להתנהל בעזה, בלבנון או באיראן. הוא עלול להתנהל בלב התודעה האמריקנית. וככל שחולף הזמן, נדמה שהמערכה הזאת כבר החלה.
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
