השירים של טיילור סוויפט נעלמים מסרטוני הבית הלבן וטראמפ – וזה הרבה יותר מסכסוך על זכויות יוצרים.
העימות הארוך, האישי ולעיתים המכוער בין דונלד טראמפ לטיילור סוויפט קיבל בסוף השבוע פרק חדש ומשונה במיוחד: שירים של כוכבת־העל האמריקנית הוסרו מסרטונים שפרסמו הבית הלבן וקמפיין טראמפ ברשתות החברתיות – לאחר שהמנגנון הפוליטי של הנשיא השתמש דווקא במוזיקה של אחת המבקרות המפורסמות ביותר שלו כדי לקדם מסרים פוליטיים.
לפי Reuters, כמה משיריה של סוויפט ששולבו בסרטונים של הבית הלבן ושל Team Trump אינם זמינים בהם עוד. נכון לעכשיו לא נמסר באופן רשמי מי יזם את ההסרה, אם הוגשה דרישה משפטית או בקשת זכויות יוצרים מצד נציגי הזמרת, או אם הפלטפורמות עצמן חסמו את השימוש. הבית הלבן ונציגיה של סוויפט לא מסרו הסבר פומבי מלא לנסיבות ההסרה.
וזו נקודה חשובה: אפשר לקבוע שהשירים הוסרו; עדיין אי אפשר לקבוע בוודאות שסוויפט עצמה הורתה להסירם.
אבל קשה להתעלם מהאירוניה. אנשי טראמפ השתמשו במוזיקה של אישה שהנשיא עצמו הכריז בעבר בפומבי כי הוא שונא אותה.
אחד הסרטונים של Team Trump השתמש בשיר “August” של סוויפט, כשהוא מלווה בתמונות של טראמפ ובכיתוב מתגרה שלפיו הזמרת בוודאי תהיה “נרגשת במיוחד” מהשימוש בשיר שלה. סרטונים נוספים עשו שימוש בשירים אחרים שלה במסגרת המסרים הפוליטיים והוויראליים שמאפיינים את פעילות הרשת של הבית הלבן ושל סביבת הנשיא.
כעת המוזיקה נעלמה מחלק מהסרטונים.
מ״אני אוהב את טיילור״ ל״אני שונא את טיילור סוויפט״
מערכת היחסים בין טראמפ לסוויפט הידרדרה במשך שנים, בעיקר ככל שהזמרת הפכה ממי שנמנעה בתחילת הקריירה מהצהרות פוליטיות לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתרבות הפופ האמריקנית שמוכנה להביע עמדה פוליטית ברורה.
נקודת הרתיחה הגיעה במהלך מערכת הבחירות לנשיאות ב־2024.
לאחר העימות הטלוויזיוני בין טראמפ לקמלה האריס הודיעה סוויפט כי היא תומכת בהאריס. היא הסבירה בין היתר שהחלטתה לפרסם את עמדתה הושפעה גם מהפצת תמונות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית ושיצרו מצג שווא כאילו היא ותומכיה מצדדים בטראמפ.
עבור טראמפ זו הייתה מכה תקשורתית. לסוויפט קהל עצום, צעיר ומעורב מאוד, והצהרות פוליטיות שלה מסוגלות בתוך דקות להגיע לעשרות מיליוני בני אדם.
התגובה שלו לא איחרה לבוא.
ב־15 בספטמבר 2024 כתב טראמפ ברשת Truth Social שלוש מילים שהפכו מיד לכותרת בינלאומית:
“I HATE TAYLOR SWIFT!”
״אני שונא את טיילור סוויפט!״
זו לא הייתה עקיצה מרומזת ולא ביקורת על עמדה פוליטית מסוימת. מועמד לנשיאות ארצות הברית הודיע בפומבי שהוא שונא את אחת הזמרות המצליחות והמפורסמות בעולם.
עוד קודם לכן, בעקבות תמיכתה בהאריס, אמר טראמפ כי מעולם לא היה מעריץ שלה והגדיר אותה כ״אדם מאוד ליברלי״. הוא אף העריך שהיא כנראה ״תשלם על כך מחיר בשוק״ – כלומר שהבעת העמדה הפוליטית שלה עלולה לפגוע בה מבחינה מסחרית.
התחזית הזאת לא בדיוק התממשה.
ואז טראמפ חגג כשהקהל שרק לה בוז
העימות קיבל תפנית נוספת בפברואר 2025, כאשר טראמפ וסוויפט הגיעו שניהם לסופרבול.
כאשר סוויפט הופיעה על מסכי הענק באצטדיון נשמעו קריאות בוז מחלק מהקהל. טראמפ לא החמיץ את ההזדמנות. לאחר המשחק הוא לעג לה ברשתות החברתיות וטען כי היא ספגה ערב קשה יותר אפילו מהקבוצה שהפסידה.
בהמשך הוא המשיך להתייחס להצלחה ולמעמד הציבורי שלה, ובמאי 2025 אף כתב כי מאז הצהרת ה״שנאה״ שלו כלפיה היא כבר אינה ״HOT״ כפי שהייתה.
כלומר, היחסים בין השניים כבר מזמן אינם ויכוח נקודתי על מדיניות.
טראמפ הפך את סוויפט לסמל של חלק מאמריקה התרבותית והליברלית שהוא אוהב להתנגח בה; סוויפט, מצדה, הבהירה היטב למי היא מצביעה ומדוע.
אז למה הבית הלבן משתמש דווקא בשירים שלה?
כאן הפרשה החדשה נעשית מעניינת במיוחד.
הבית הלבן ומערך הרשתות של טראמפ אימצו בשנים האחרונות סגנון תקשורתי יוצא דופן: במקום להסתפק בהודעות רשמיות ובנאומים, הם מפיקים סרטונים קצרים, ממים וקטעי TikTok הבנויים על שירים, סרטים ותופעות תרבות פופולריות.
המטרה ברורה: להגיע לקהל שאינו צופה במסיבות עיתונאים בבית הלבן.
סוויפט היא כמעט חומר גלם מושלם לאסטרטגיה הזאת. שיריה מוכרים למאות מיליוני אנשים, והמחלוקת הפוליטית בינה לבין טראמפ מבטיחה שכל שימוש בשמה או במוזיקה שלה יגרור תגובות וחשיפה.
במילים אחרות, ייתכן שהפרובוקציה היא חלק מהמוצר.
גם הכיתוב המתריס שלפיו סוויפט בוודאי תשמח לגלות שאנשי טראמפ השתמשו בשיר שלה מלמד שהקמפיין היה מודע לחלוטין להיסטוריה ביניהם.
אלא שהפעם המוזיקה נעלמה.
סוויפט אינה היחידה
המאבק על שימוש פוליטי במוזיקה מלווה את טראמפ כבר שנים. אמנים רבים התנגדו לכך ששיריהם ישמשו באירועים, בעצרת או בתעמולה פוליטית המזוהה עמו.
גם בתקופת כהונתו הנוכחית נרשמו התנגשויות עם כוכבות פופ. סברינה קרפנטר תקפה בחריפות שימוש של הבית הלבן במוזיקה שלה בסרטון שעסק בפעילות רשויות ההגירה. גם אריאנה גרנדה ואמנים נוספים הסתייגו משימוש פוליטי ביצירותיהם.
הוויכוחים האלה מורכבים מבחינה משפטית. שימוש בשיר אינו תמיד מחייב אישור אישי של הזמר או הזמרת, משום שהזכויות עשויות להיות מוחזקות ומנוהלות בידי חברות תקליטים, מוציאים לאור, ארגוני זכויות ופלטפורמות דיגיטליות. סוג הרישיון הדרוש משתנה גם לפי המקום והאופן שבו נעשה השימוש.
לכן עצם העובדה שסוויפט מתנגדת לטראמפ אינה מוכיחה שהשימוש במוזיקה שלה היה בלתי חוקי.
אבל היא בהחלט הופכת אותו לנפיץ.
הקרב האמיתי הוא על התרבות האמריקנית
מאחורי הסיפור המשעשע לכאורה מסתתר מאבק גדול בהרבה.
טראמפ הבין כבר מזמן שפוליטיקה אמריקנית מודרנית אינה מתנהלת רק בקונגרס, בבית הלבן ובאולפני החדשות. היא מתנהלת גם ב־TikTok, במגרשי פוטבול, בהופעות, אצל משפיענים ובתרבות הפופ.
טיילור סוויפט היא אחת הדמויות החזקות ביותר במרחב הזה.
יש לה מאות מיליוני עוקבים, קהל מעריצים בעל יכולת התארגנות יוצאת דופן והשפעה תרבותית שמעט מאוד פוליטיקאים מסוגלים להתחרות בה. כאשר היא מפרסמת עמדה פוליטית, היא אינה זקוקה למסיבת עיתונאים כדי שהעולם ישמע אותה.
וזו בדיוק הסיבה שהעימות בינה לבין טראמפ מסרב להיעלם.
מצד אחד נשיא ארצות הברית, שבנה חלק גדול מכוחו על היכולת לשלוט בשיחה הציבורית ולהפוך כמעט כל יריב לחלק מהמופע הפוליטי שלו.
מצד שני כוכבת פופ שאינה זקוקה לו כדי להגיע לקהל עצום – ושכבר הוכיחה שאינה חוששת לומר למעריציה במי היא תומכת.
עכשיו נוצרה האירוניה המושלמת: האיש שהודיע לעולם באותיות גדולות ״אני שונא את טיילור סוויפט״ גילה שהמערכת הפוליטית שלו דווקא אוהבת מאוד להשתמש בשירים שלה.
לפחות עד שהם נעלמים מהסרטון.
עניין מרכזי
Inyan Merkazi www.news-israel.net
רמי יצהר Rami Yitzhar
