משהו עמוק השתבש בעולם ההיכרויות המקוונות. הבעיה כבר אינה רק עייפות מהזזת האצבע ימינה ושמאלה או משיחות שמתחילות ב״היי, מה נשמע?״ ונעלמות אחרי שלושה משפטים. אצל לא מעט משתמשים התפתחה תחושה הרבה יותר הרסנית: אי אפשר לדעת אם האדם שמולם הוא באמת האדם שהוא טוען שהוא. זו כמעט אירוניה. מעולם לא היו לרווק או לרווקה כל כך הרבה בני זוג פוטנציאליים במרחק נגיעה, ובאותה שעה מעולם לא היה קל כל כך להמציא לעצמך זהות.
תמונה מחמיאה או ישנה, גיל שעבר התאמה קלה, גובה שקיבל כמה סנטימטרים נוספים, מקצוע מנופח, מצב משפחתי מעורפל וכוונות שאינן בהכרח אלה שמופיעות בפרופיל. מי שנכנס לאפליקציה בתקווה למצוא זוגיות אינו פוגש רק אנשים שמחפשים את אותו הדבר. באותה זירה נמצאים מי שמחפשים קשר רציני, מי שרוצים לצאת לדייטים בלי להתחייב, מי שמחפשים בעיקר סקס מזדמן, נשואים שמציגים את עצמם כפנויים, מתחזים — ובקצה המסוכן של הבריכה גם עברייני הונאה מקצועיים.
הנתונים מסבירים מדוע התחושה הזאת אינה רק פרנויה של מי שעבר כמה דייטים גרועים. במחקר רחב בארצות הברית, 44% מהמשתמשים הפעילים או האחרונים באפליקציות היכרויות אמרו שמציאת בן או בת זוג לטווח ארוך היא סיבה מרכזית לשימוש בהן. אבל 40% ציינו דייטים מזדמנים כסיבה מרכזית וכרבע ציינו במפורש סקס מזדמן. בקרב גברים השיעור גבוה עוד יותר: כמעט שליש אמרו שסקס מזדמן הוא אחת הסיבות המרכזיות שבגללן הם נמצאים שם. שני אנשים יכולים להזיז את האצבע ימינה זה על זה, לקבל התאמה ולהתחיל לדבר — כאשר כל אחד מהם הגיע לשם למטרה אחרת לחלוטין.
אין פירוש הדבר שאי אפשר למצוא אהבה בטינדר. נוצרו באפליקציות זוגות, נישואים ומשפחות, ובקרב צעירים הן כבר דרך משמעותית להיכרות. אבל האמונה המקורית שלפיה מדובר בזירה שבה אנשים פנויים מגיעים כדי למצוא אנשים פנויים אחרים נשחקה. בתוך אותה בריכה שוחים היום מחפשי אהבה, מחפשי סקס, נשואים המחפשים הרפתקה, מתחזים וגם עברייני הונאה.
ואז מגיע החלק האפל באמת. האהבה המקוונת הפכה גם לתעשיית פשיעה. הונאת רומנטיקה מודרנית כבר אינה בהכרח נוכל מגושם ששולח הודעה על אהבה ממבט ראשון. מאחורי חלק מהפרופילים פועלים אנשים מיומנים ולעיתים רשתות מאורגנות שבונות קשר במשך שבועות ואף חודשים. הן לומדות את הקורבן, מתקשרות מדי יום, מייצרות אינטימיות ורק לאחר שנוצר אמון מגיע הכסף.
פעם זו היתה בקשה לכרטיס טיסה כדי להגיע לפגישה שמעולם לא תתקיים. אחר כך הגיעו מחלה פתאומית, תאונה או בן משפחה בצרה. היום אחת השיטות המסוכנות מתוחכמת הרבה יותר: המחזר המקסים הוא במקרה גם משקיע מצליח בקריפטו והוא ישמח ללמד אותך כיצד להרוויח כמוהו. הכסף מופקד באתר שנראה אמיתי, על המסך אפילו מופיעים רווחים — עד שמתברר שאין השקעה, אין רווחים ולעיתים גם אין מחזר.
המספרים ממחישים את גודל התעשייה. כבר ב־2023 התקבלו בארצות הברית יותר מ־64 אלף דיווחים על הונאות רומנטיות, וההפסדים המדווחים עברו את מיליארד הדולר. וב־2025 לבדה דווח על 298 מיליון דולר שאבדו בהונאות רומנטיות שהחלו ברשתות חברתיות. אלה אינם נתוני טינדר לבדה, אבל הם מסבירים היטב מדוע מי שמחפש כיום אהבה באינטרנט מגיע לדייט הראשון לא רק עם תקווה — אלא גם עם חשד.
וכאן נכנסת לינקדאין לסיפור. יותר ויותר רווקים גילו בשקט מאגר עצום של בני זוג פוטנציאליים במקום שבו לכאורה לא אמורים לחפש בני זוג בכלל. והקסם שלה נובע בדיוק מכך שהיא אינה טינדר.
בטינדר אדם בונה פרופיל כדי לגרום לך לרצות אותו. בלינקדאין הוא בונה פרופיל כדי שהמעסיק הבא, הלקוחות, העובדים, הקולגות והבוס הנוכחי יאמינו לו. זה הבדל עצום.
גם בלינקדאין משקרים, מגזימים ומנפחים. יש שם סמנכ״לים של עצמם, יזמים של חברה שטרם מכרה דבר ומומחים בינלאומיים שאיש מחוץ לביתם עדיין לא שמע עליהם. אבל הרבה יותר קשה להמציא חיים שלמים כאשר האנשים שחיו אותם איתך נמצאים באותו אתר. אם כתוב שאדם עובד בחברה מסוימת, עובדים מהחברה עשויים להיות מחוברים אליו. אם היא עורכת דין במשרד מסוים, הקולגות נמצאים שם. אם הוא למד באוניברסיטה מסוימת, בוגרים מאותו מוסד נמצאים ברשת. מסלול קריירה של שנים משאיר שובל של אנשים אמיתיים.
לינקדאין אינה מעניקה אמת מוחלטת. היא מעניקה משהו שכמעט חשוב באותה מידה בעולם ההיכרויות החדש: יכולת לבדוק.
ויש לה יתרון נוסף — קשרים משותפים. האדם שהופיע בטינדר הוא לעיתים זר מוחלט. בלינקדאין אפשר לגלות שיש לכם 23 מכרים משותפים. פתאום אפשר להתקשר למישהו ולשאול: אתה מכיר אותו? הוא באמת עובד שם? היא באמת מי שהיא מציגה את עצמה? הוא בכלל פנוי?
במילים אחרות, לינקדאין מחזירה לעולם הדיגיטלי את אחת משיטות ההיכרויות העתיקות ביותר: מישהו שאני מכיר מכיר אותו.
והתופעה כבר אינה רק אנקדוטה. בסקר אמריקני שנערך בנושא, כרבע מהנשאלים אמרו שהם פתוחים לאפשרות של קשר רומנטי דרך לינקדאין, ו־22% אמרו שכבר יזמו פנייה כזאת או הגיבו לפנייה רומנטית שקיבלו ברשת המקצועית.
אחד הסיפורים שממחישים היטב את המעבר הזה הוא של רייצ׳ל וונג וסם סוצ׳אק. הוא ראה אותה בטינדר, אבל במקום להסתפק בזירת ההיכרויות עבר לחפש אותה בלינקדאין. הוא מצא את הפרופיל שלה, גילה שיש להם קשרים מקצועיים משותפים ופנה אליה בהצעה לקפה. אפשר לקרוא לזה יצירתיות ואפשר לחשוב שזה קצת קריפי. במקרה שלהם זה עבד: הם התחילו לצאת ובסופו של דבר התארסו.
אבל דווקא כאן נמצא המלכוד הגדול של הסיפור. כל היתרון של לינקדאין כזירת היכרויות מתקיים משום שהיא עדיין אינה זירת היכרויות. המשתמשים מאמינים שהאדם שמולם מציג שם זהות מקצועית אמיתית משום שהמוניטין, הפרנסה והקריירה שלו תלויים בה. ברגע שהרשת תהפוך למקום שבו אנשים מחפשים באופן שיטתי בני זוג, ייווצר גם תמריץ חדש לבנות שם פרופילים שנועדו לפתות.
והנוכלים אינם טיפשים. הם הולכים למקום שבו נמצאים הקורבנות.
למעשה, לינקדאין יכולה להיות עבור נוכל רומנטי מכרה זהב. הפרופיל המקצועי מספר לו איפה האדם עובד, עד כמה הוא בכיר, מה למד, באיזה ענף הוא פועל, מי מכיר אותו ואילו הישגים חשובים לו. לעיתים אפשר אפילו לקבל מושג על מצבו הכלכלי. המידע שנועד לעזור למעסיק למצוא עובד יכול לעזור לנוכל לבנות עבור הקורבן בדיוק את האדם שהוא ירצה לפגוש.
בינה מלאכותית הופכת את הסכנה הזאת לגדולה עוד יותר. קל מאי פעם לייצר תמונות, לנסח הודעות ולבנות סיפור חיים משכנע. נוכל שיודע מספיק על האדם שמולו יכול ליצור לא סתם מחזר מזויף, אלא מחזר מזויף שתפור בדיוק למידותיו.
לכן מי שעובר מטינדר ללינקדאין צריך לזכור שהיתרון של הרשת אינו בכך שכל מה שנכתב בה נכון. היתרון הוא שאפשר לבדוק. האם ההיסטוריה הגיונית, האם הקשרים אמיתיים, האם קיימת נוכחות מקצועית לאורך זמן והאם יש מכרים משותפים שאפשר באמת לדבר איתם. וכאשר אדם שמעולם לא פגשתם מתחיל לדבר על כסף, הלוואה או השקעה מופלאה, כדאי שהרומנטיקה תתחלף מיד בחשדנות.
וזה אולי הסיפור האמיתי מאחורי ההגירה המפתיעה מטינדר ללינקדאין. הרווקים לא ברחו מטינדר משום שנמאס להם להזיז אצבע ימינה ושמאלה. הם ברחו משום שנמאס להם לחשוד בכל אדם שמופיע על המסך. בלינקדאין הם מצאו כרגע משהו נדיר הרבה יותר מעוד מאגר של רווקים — תחושה שאפשר לבדוק מי באמת עומד מולם.
אלא שבאינטרנט יש חוק אכזרי למדי: למקום שבו עוברים האנשים מגיעים בסופו של דבר גם מי שרוצים לנצל אותם.
הרווקים כבר גילו את לינקדאין. עכשיו נותר לראות כמה זמן ייקח לנוכלים ללכת בעקבותיהם.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומל
