אחת מרשתות הגלידה המצליחות בישראל מסתבכת בפרשה צרכנית שעלולה להתגלגל להליך משפטי יקר במיוחד: בית המשפט המחוזי מרכז־לוד אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד החברה המפעילה את רשת גולדה, בעקבות הטענה כי גלידות שהוצגו לצרכנים כ״ללא סוכר״ הכילו בפועל כמות סוכר גבוהה בהרבה מהרף המאפשר סימון כזה. הנזק הכולל לחברי הקבוצה הוערך בבקשה בכ־350 מיליון שקל.
חשוב להדגיש כבר בתחילה: גולדה לא חויבה לשלם 350 מיליון שקל ובית המשפט עדיין לא הכריע בתביעה עצמה. אישור תובענה כייצוגית משמעותו שההליך עבר משוכה משפטית חשובה ושהטענות יוכלו להתברר בשם קבוצה גדולה של צרכנים. שאלת האחריות וגובה הפיצוי, אם יהיה כזה, ייקבעו בהמשך.
הפרשה החלה בעקבות לקוחה שלא הסתפקה במה שנאמר לה על הגלידה ושלחה דגימה לבדיקה פרטית במעבדה. לפי הממצאים שהוצגו בהליך, נמצאו בגלידה כ־6.6 גרם סוכר לכל 100 גרם מוצר. זאת לעומת רף של 0.5 גרם סוכרים ל־100 גרם הרלוונטי לסימון ״ללא סוכר״. מדובר בפער של יותר מפי 13.
אלא שכאן הסיפור מסתבך. חלק מהסוכר שנמדד אינו בהכרח סוכר שהיצרן הוסיף לתערובת. גלידה המבוססת על חלב מכילה לקטוז, שהוא הסוכר המצוי באופן טבעי בחלב. מכאן נולדה המחלוקת העקרונית העומדת בלב הפרשה: האם מוצר שלא הוסף לו סוכר יכול להיות מוצג כ״ללא סוכר״ כאשר חומרי הגלם שלו מכילים בעצמם כמות לא מבוטלת של סוכרים.
ההבחנה בין ״ללא סוכר״ לבין ״ללא תוספת סוכר״ היא הרבה יותר ממשחק מילים. מוצר ללא תוספת סוכר עשוי בהחלט להכיל סוכרים טבעיים שמקורם בחלב, בפירות או בחומרי גלם אחרים. לעומת זאת, הביטוי ״ללא סוכר״ יוצר אצל הצרכן מסר שונה לחלוטין ולפיו כמות הסוכר במוצר אפסית או נמוכה מהרף המותר לסימון כזה.
הפרשה אינה חדשה. כבר בפברואר 2024 פורסם על הגשת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית. נטען אז כי מספר טעמי גלידה הוצגו באמצעות ניסוחים הקשורים להיעדר סוכר או תוספת סוכר, ובכלל זה הביטוי באנגלית Sugar Free. גולדה מצדה הדגישה שהגלידות הרלוונטיות אינן כוללות תוספת סוכר.
וזה בדיוק לב המחלוקת. אם לצרכן נאמר רק שלא הוסף סוכר למוצר, מדובר בטענה שונה לחלוטין מהצגת מוצר כ־Sugar Free. השאלה שבית המשפט יצטרך לברר אינה רק מה היה בתוך הגלידה, אלא מה בדיוק הובטח לאדם שעמד מול הוויטרינה או הזמין אותה באינטרנט.
יהיה צורך לבחון כיצד הוצגו הטעמים בתפריטים, באתר, באפליקציה ובסניפים, האם נעשה שימוש במונחים ״ללא סוכר״, ״ללא תוספת סוכר״ ו־Sugar Free, והאם אופן ההצגה עלול היה לגרום לצרכן סביר לחשוב שהוא רוכש מוצר שכמעט אינו מכיל סוכר.
לשאלה הזאת משמעות כלכלית ברורה. אנשים רבים בוחרים מוצר המסומן ״ללא סוכר״ דווקא בגלל הסימון. חלקם מנסים להפחית קלוריות או צריכת סוכר, אחרים עוקבים בקפידה אחר הפחמימות שהם צורכים. כאשר תכונה מסוימת של מוצר משפיעה על החלטת הקנייה, ההבטחה השיווקית לגביה הופכת לחלק מהותי מהעסקה.
אין להסיק מכך שהגלידה מסוכנת לאוכלוסייה מסוימת או שאינה מתאימה מבחינה רפואית לאדם כזה או אחר. אלה שאלות רפואיות ותזונתיות שאינן מוכרעות בתביעה. המחלוקת המשפטית עוסקת בראש ובראשונה במידע שנמסר לצרכן ובשאלה אם תיאור המוצר תאם את מה שהיה בתוכו.
זה גם מסביר כיצד כדור גלידה הופך לתביעה המוערכת בכ־350 מיליון שקל. בתביעה ייצוגית לא בוחנים רק את הנזק הנטען ללקוחה ששלחה את הדגימה למעבדה, אלא את כלל ציבור הלקוחות שלטענת התובעת רכש את המוצרים בעקבות אותו מצג.
הקבוצה שאותה מבקשת התובעת לייצג כוללת לקוחות שרכשו במהלך שבע השנים הרלוונטיות גלידות שסומנו באופן העומד במרכז המחלוקת, בסניפי הרשת או בהזמנות מקוונות. כאשר מצרפים מספר עצום של עסקאות לאורך שנים, גם נזק נטען קטן יחסית בכל רכישה עשוי להצטבר לסכומים עצומים.
עם זאת, 350 מיליון שקל אינם סכום שבית המשפט כבר פסק. מדובר בהערכת הנזק שהציגה התובעת. בהמשך יהיה צורך להוכיח את העילות, את היקף הקבוצה ואת הנזק שנגרם לה. גם אם התביעה תתקבל בסופו של דבר, הסכום שייקבע עשוי להיות שונה מאוד מהסכום שבו נקבה הבקשה.
מבחינת גולדה מדובר לא רק באיום כספי אלא גם באתגר תדמיתי. הרשת הפכה בתוך שנים לאחד ממותגי המזון הבולטים בישראל, והצלחתה נשענת במידה רבה על כוחו של המותג ועל מערכת היחסים שלו עם קהל עצום של לקוחות. במקרה כזה, השאלה מה בדיוק הובטח לצרכן חשובה לא פחות מההרכב הכימי של כדור הגלידה.
וזו אינה התביעה הצרכנית היחידה שנקשרה בשנים האחרונות למותג. במאי 2025 הוגשה נגד חברת אניטה גלידה, מפעילת גולדה, בקשה אחרת לתביעה ייצוגית בסכום של כ־174 מיליון שקל. באותו הליך נטען כי בחלק מהזמנות המשלוחים התקבלה לכאורה כמות גלידה הנמוכה מהמשקל שנרכש. החברה דחתה את הטענות. מדובר בפרשה נפרדת לחלוטין שאין להסיק ממנה דבר לגבי נכונות הטענות הנוכחיות.
הפרשה החדשה־ישנה של הסוכר חורגת מגבולות גולדה. שוק המזון מוצף במוצרים המבטיחים לצרכן ״ללא סוכר״, ״ללא תוספת סוכר״, ״מופחת סוכר״, ״דל שומן״ ושלל ניסוחים דומים. בעידן שבו יותר ויותר צרכנים בוחרים מזון על סמך הגדרות כאלה, לכל מילה יש משמעות — ולעיתים גם מחיר של מאות מיליוני שקלים.
בסופו של דבר, הסיפור כולו מתנקז לשאלה פשוטה שכל צרכן יכול להבין: אם בגלידה יש סוכר, האם מותר להציג אותה כגלידה ללא סוכר?
גולדה יכולה לטעון שלא הוסף למוצר סוכר וכי חלק מהסוכר שנמדד מקורו בלקטוז המצוי באופן טבעי בחלב. מנגד, התובעת טוענת כי הצרכן קיבל מסר אחר. לאחר שבית המשפט אישר לנהל את ההליך כייצוגי, המחלוקת הזאת תוכל להתברר לעומקה.
לפעמים מאות מיליוני שקלים מסתתרים בהבדל שבין ״ללא סוכר״ לבין ״ללא תוספת סוכר״.
עכשיו בית המשפט יצטרך להכריע כמה ההבדל הזה שווה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה…
