תוכנית מפורטת לביצוע מתקפת טרור יהודית המונית נגד ערבים בישראל, גיוס עשרות חמושים, הקמת חוליות תקיפה, סיורים מקדימים, ניסיון לגייס גורמים מתוך צה״ל ותכנון לרצוח מאות בני אדם במטרה לחולל בריחה המונית של ערבים מהארץ — אלה החשדות החריגים והחמורים העולים מכתב האישום שהוגש נגד מרצה למתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן, תושב פתח תקווה כבן 60.
שמו של הנאשם אסור בשלב זה בפרסום, אך כתב האישום חושף תוכנית שלפי הפרקליטות לא היתה התפרצות רגעית או אמירה ברשת, אלא מהלך שנבנה במשך יותר משלוש שנים וקיבל אפילו שם: ״עי״ט — עם יעשה טרנספר״.
לפי האישום, מטרת העל היתה ברורה ומחרידה: להרוג מאות ערבים באמצעות מתקפה מתואמת במספר מוקדים, ליצור בהלה עצומה בקרב האוכלוסייה הערבית ולהביא לבריחה המונית של ערבים ישראלים ופלסטינים אל מחוץ לגבולות המדינה.
לצורך המתקפה ביקש הנאשם, על פי הנטען, לגייס 72 יהודים, לפחות מחציתם בעלי רישיון לנשיאת נשק, ולחלק אותם ל־12 חוליות בנות שישה אנשים כל אחת. החוליות נועדו לפעול במקביל בערים מעורבות וביישובים ערביים ובכך ליצור מתקפה רחבת היקף שלא תאפשר לכוחות הביטחון להתמקד בזירה אחת.
גם אמצעי התקיפה פורטו. לצד אקדחים ורובים תוכננה, לפי האישום, הצטיידות בגרזנים ובפטישים. התוכנית כללה לכאורה גם ניסיון לגייס אנשים בעלי קשר לצה״ל או מתוכו, שיוכלו לסייע בביצועה.
אחד הפרטים הקשים ביותר המיוחסים למסמכי התכנון הוא ההנחיה שלא לחוס גם על נשים וילדים. אם יוכחו הדברים בבית המשפט, מדובר בתכנון שמטרתו לא היתה פגיעה באדם מסוים או תגובה לאירוע נקודתי, אלא פגיעה מכוונת וחסרת הבחנה באוכלוסייה אזרחית בשל השתייכותה הלאומית.
והתוכנית, לטענת המדינה, לא נשארה רק על הנייר.
הנאשם ביצע על פי כתב האישום סיור מקדים באזור טובא־זנגריה, הכין מסמכים שבהם פירט את רעיונותיו וניסה במשך כשנה וחצי למצוא אנשים שיצטרפו אליו. אלה בדיוק הפרטים שמעניקים לפרשה את חומרתה המשפטית: המעבר לכאורה מרעיון קיצוני להכנות מעשיות לקראת ביצועו.
במהלך ניסיונות הגיוס נכנס לתמונה גם שמו של הפוליטיקאי לשעבר משה פייגלין. על פי האישום, המרצה ניסה ליצור עמו קשר מתוך תקווה שפייגלין יוכל לסייע בגיוס אנשים לתוכנית. פייגלין לא נענה לפניות ולא הצטרף לתוכנית. בהמשך נטען כי הנאשם ניסה להפעיל עליו לחץ ואף איים לגרום לו נזק ציבורי אם לא ישתף עמו פעולה.
הפרקליטות מייחסת למרצה עבירות חמורות ובהן הכנה לביצוע מעשה טרור, סחיטה באיומים ושיבוש מהלכי משפט, ובמקביל להגשת כתב האישום היא מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו עד תום ההליכים.
פרשת המרצה מבר־אילן חריגה במיוחד גם בשל זהותו ומעמדו. אין מדובר בדמות הפועלת בשולי החברה או במי שנעצר במהלך התפרעות אלימה, אלא באיש אקדמיה המלמד מתמטיקה באוניברסיטה גדולה, שלפי כתב האישום עסק לאורך זמן בתכנון שיטתי של מתקפה המונית.
חשוב להדגיש כי בשלב זה מדובר בכתב אישום. הנאשם לא הורשע, שמו עדיין אסור בפרסום, והטענות נגדו יצטרכו להיות מוכחות בבית המשפט.
אבל כתב האישום עצמו מציג תמונה שקשה להתעלם ממנה: תוכנית עם שם, יעד אידיאולוגי, מספר מוגדר של משתתפים, חלוקה לחוליות, כלי נשק, יעדים, סיור מקדים וניסיונות גיוס.
ישראל מכירה היטב את האיום הנשקף מטרור לאומני. הפרשה הזאת מזכירה אמת בסיסית שאסור לטשטש: טרור הוא טרור גם כאשר המחבל יהודי והקורבנות שתוכננו להירצח הם ערבים.
ואולי זה הפרט המצמרר מכולם: אילו התוכנית המתוארת בכתב האישום היתה יוצאת מן הנייר אל המציאות, מדינת ישראל עלולה היתה להתעורר לבוקר של טבח המוני, נקמת דם והצתה של חזית פנימית שקשה לדעת היכן היתה מסתיימת.
הפעם, לפי כתב האישום, היא נעצרה לפני שהחלה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
