אבן דרך: על אופי הבנייה בירושלים לאורך השנים

"העיר שחוברה לה יחדיו" – משפט זה היה וככל הנראה יישאר חלק מהותי מצביונה של העיר ירושלים. אדריכלות, יצירתיות, תרבות וכמובן היסטוריה של אלפי שנים, רוקמים סיפור מרתק על הבנייה בעיר הקודש. הנה חלק קטן ממנו

 

זאב נחמנזון

 

נתחיל דווקא בכנסייה, בכנסיית העלייה הרוסית. אין הכוונה לעלייה הרוסית שהגיעה לישראל בשנות ה-80 וה-90 אלא למקום בו לפי הסיפורים, עלה ישו השמיימה. מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים אדריכליים, תרבותיים והיסטוריים – כדאי לציין דווקא את פעמון הכנסייה, העומד בראשו של מגדל בגובה 64 מטרים. הפעמון, שמשקלו עולה על 8 טון, הגיע דרך הים לנמל יפו בשנת 1864 ולנוכח היעדר אמצעי שינוע נורמליים, התגלגל כל הדרך מיפו עד לכנסייה ואל מרומי מגדלה כדי להיות הראשון שיצלצל בירושלים שתחת השלטון המוסלמי דאז, לא זכתה לצלצולי פעמונים מאות שנים.

הסיפור הלא ייאמן הזה על גלגולה של משקולת של 8 טון למרחק של מאות קילומטרים בהרים, בעמקים ובדרכים לא סלולות, נבלע בתוך מאות אלפי סיפורים על הבנייה המיוחדת בירושלים. בנייה פרטית, עירונית, עתיקה ומודרנית – מארג אדריכלי קסום היוצר את העיר, ובשעה שאנו רואים בה את הישן והנצחי – היא משתנה מול פנינו לבלי היכר ויוצרת לעצמה קו שמיים חדש, משתרעת וצומחת עם אופי משלה וגיוון שלא יימצא בשום מקום אחר בעולם.

אל האבן הירושלמית ההיסטורית והמוכרת, המהווה בסיס לאלפי בתים נמוכי קומה וטומנת בחובה היסטוריה עתיקה ועשירה, מצטרפים כיום מגדלי ענק מודרניים הנבנים בין היתר גם בבנייה ירוקה וחדשנית, ומציבים את הביקוש לדירות למכירה בירושלים כגבוה במיוחד ביחס לשאר הערים בארץ.

אז מה מייחד את הבנייה בירושלים מאז ועד היום?

 

צמיחה עירונית

ההאצה העירונית המשמעותית בירושלים החלה בשלהי העשור השני של המאה הקודמת. עלייתו של המנדט הבריטי לשלטון ב-1917 הביא עמו פיתוח אדיר ותנופת בנייה משמעותית לירושלים, שכל תקופת האימפריה העות'מאנית, חרף היותה העיר המקודשת לשלוש הדתות – עדיין הייתה נחבאת אל הכלים ותושביה חיו בדירות קטנות וצנועות, בבניינים של שתיים ושלוש קומות ולא מעבר.

הבנייה המערבית שהחלה תחת שלטון הבריטים החלה להצמיח בנייני מגורים לחמש ואפילו שש קומות, מוסדות חינוך התפתחו לצד תשתיות חכמות, אזורי סחר, מרכזי תרבות וקהילה מותאמים לאופי התושבים באזור ומאפיינים שלטוניים מערביים המאפשרים ניהול טוב וכולל יותר של העיר. הקמת המדינה, העליות הרבות מהגלויות השונות והרעב הערכי ליצור משהו שונה ויותר ישראלי – הביאו לעלייה מסיבית ברכישת דירות בירושלים. בצל מאבקים, מלחמות ואלימות שלצערנו נמשכת עד היום, נבנה המרקם האנושי הכל כך ייחודי לעיר הנספג במלוא יופיו וכאבו בקירותיה, בסמטאותיה ובדרכיה של ירושלים.

הרובעים המרכיבים את העיר העתיקה, הכותל, שוק מחנה יהודה, השכונות, ממוסררה ונחלאות ועד טלביה ורחביה, מתחברים לקניון ממילא, אצטדיון טדי, מגדלי הפאר, קניון מלחה, מעט מהמעט שיש לירושלים להציע. שוב, אל כל המבנים הללו מתכנסים אלפי סיפורים היסטוריים – קטנים וגדולים, שעוד ייכתבו ויסופרו. זהו חלק מאופיה של העיר.

 

חלונות גבוהים והזדמנויות אחרונות

מאז ומעולם, היו המגורים בירושלים עניין של אופי ואלפי שנים חיו בה מאות דורות של אנשים בנקודות המפנה, השבר והשגשוג של העיר. הבנייה העתיקה והרומנטית עודנה במקומה אך בעוד שכמעט ולא ניתן להחיות אותה, החלה לתפוס את מקומה האורבניות המודרנית שחווה תנופת בנייה משמעותית בשנים האחרונות ומזמינה את התושבים להינות בד בבד מהנוף הייחודי, מהנוחות ומהקידמה.

יחד עם זאת, גם למגדלים הללו יש תקרת זכוכית ולירושלים, כמו לכל עיר – יש גבולות שטח ברורים ואפשרות הכלה מוגבלת. ככל שהזמן יעבור אנו צפויים להתקרב לתקרה זו שכן הביקוש יעלה אך היכולת תיעצר. מכאן שאם חלומכם הוא להתגורר בבירת ישראל ולהימנות בין תושביה הייחודים ואפילו לרכוש דירה להשקעה במיקום אטרקטיבי ההולך ומתמלא – יתכן ומומלץ עבורכם לבחון את שלל ההזדמנויות העומדות בפניכם בתקופה הקרובה, ולא בהכרח להמתין לעתיד.

 

אם כן, על אף המחלוקות הרבות שמעוררת העיר ירושלים מאז ועד היום, ישנו דבר אחד עליו אין ויכוח כלל – היותה של ירושלים עיר מיוחדת בתרבותה, בעברה וכן, גם במאפייני הבנייה בה. לכל אורך ההיסטוריה ליוותה את הבנייה בעיקר האבן הירושלמית העתיקה אותה ניתן למצוא גם היום במבנים מרשימים והיסטוריים רבים. עם הקידמה ואיתה גם הרצון להוסיף לצמוח ולהתפתח, הביאו להתפתחותה של בנייה מודרנית וחדשנית יותר ולצידה, שמירה על צביונה של זו הקיימת – אדריכלות בתפארתה.