דילוג לתוכן
מבזקים

מחזיר את ההגירה מעזה לשולחן — אבל מי בכלל מוכן לקבל את העזתים?

Screenshot
Screenshot

שר הביטחון ישראל כ״ץ מחזיר למרכז הדיון את אחת הסוגיות הנפיצות ביותר של המלחמה: האפשרות לאפשר לתושבי עזה המעוניינים בכך לעזוב את הרצועה ולהשתקע במדינות אחרות. ישראל מבקשת את תמיכת הנשיא דונלד טראמפ למהלך — ולא במקרה. הבעיה האמיתית אינה כיצד לצאת מעזה, אלא מי יסכים לפתוח את הדלת בצד השני.

מאת רמי יצהר  Rami Yitzhar

מדינות ערב, ובראשן מצרים וירדן, מתנגדות נחרצות לקליטה משמעותית של תושבי עזה, למעט מקרים הומניטריים וחריגים מוגבלים. ההתנגדות אינה רק כלכלית. מבחינתן, יציאה המונית של פלסטינים עלולה להפוך לפתרון קבוע שירוקן את הרצועה מתושביה וישרת את מה שמתנגדי ישראל מכנים ״האימפריאליזם הציוני״.

מצרים היא המפתח. קהיר הבהירה פעם אחר פעם שלא תסכים להפיכת סיני ליעד חלופי לתושבי עזה. החשש הוא פשוט: פלסטינים שיעזבו בעקבות המלחמה לא יורשו בעתיד לחזור, והפתרון ההומניטרי הזמני יהפוך לעקירה קבועה. גם ירדן מתנגדת לכל מהלך שעלול להעביר אליה אוכלוסייה פלסטינית נוספת.

מכאן נולד הפרדוקס: ישראלים התומכים במהלך שואלים מדוע פלסטיני שרוצה לעזוב את עזה ולבנות לעצמו חיים חדשים אינו רשאי לעשות זאת. בעולם הערבי משיבים שהפלסטיני אינו מהגר רגיל וכי יציאתו ההמונית עלולה להשיג עבור ישראל באמצעות דמוגרפיה את מה שלא השיגה במלחמה.

גם הביטוי ״הגירה מרצון״ נמצא בלב המחלוקת. מתנגדי התוכנית טוענים שקשה לדבר על בחירה חופשית כאשר אדם מקבל אותה מתוך רצועה הרוסה, ללא בית, פרנסה או אופק ברור. מנגד ניצבת שאלה לא פחות קשה: מה דינו של פלסטיני שבאמת רוצה לקחת את משפחתו ולעזוב?

כאן נכנס טראמפ.

ישראל אינה זקוקה לו כדי לפתוח את השער מעזה — היא זקוקה לו כדי למצוא שער שייפתח בצדו השני.

ארצות הברית יכולה להציע למדינות קולטות סיוע, השקעות, הסכמי סחר, נשק ותמורות מדיניות שישראל אינה מסוגלת לספק בעצמה. טראמפ כבר העלה בעבר רעיונות מרחיקי לכת להעברת תושבים מעזה, ונתקל בהתנגדות ערבית ובינלאומית חריפה.

אבל אפילו נשיא ארצות הברית אינו יכול לחייב מדינה ריבונית לקלוט מאות אלפי פלסטינים. הוא יכול להפעיל לחץ ולהציע תמורות. בסופו של דבר דרושה ממשלה שתאמר כן.

העיתוי גם פוליטי. בעיצומה של מערכת בחירות בישראל, עתיד עזה, פירוק חמאס ורעיון ההגירה הם חומר בעירה יעיל במיוחד במאבק על קולות הימין. אבל הסוגיה אינה נעלמת גם אם מנטרלים לחלוטין את הפוליטיקה.

אחרי שנים שבהן נשאלה השאלה מי ישלוט בעזה ומי ישקם אותה, חוזרת עכשיו שאלה בסיסית יותר: מה יקרה לתושב עזה שאינו רוצה להישאר שם.

וכאן טמון האבסורד: העולם מזהיר את ישראל מפני עקירת הפלסטינים — בעוד מדינות ערב מתעקשות שלא לפתוח מסלול הגירה המוני אפילו עבור אלה מהם שירצו לעזוב.

״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.  לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שווה לעקוב.

שתפו את המאמר

תמונה של רמי יצהר
רמי יצהר

עיתונאי, שדרן, עורך ויזם תקשורת. חבר נשיאות מועצת העיתונות והתקשורת בישראל. מנחה NLP מאסטר וטריינר בהכשרה ישראלית ובינלאומית. עבד כשדרן, עורך ומגיש ב״קול ישראל״ ומשדר בגלצ. קצין בכיר בצה״ל, שירת כקצין חקירות בכיר במצ״ח. ערך את בטאון חיל הים ״בין גלים״ ואת בטאון המשטרה הצבאית ״הד חמ״צ״. ערך את בטאון הסטודנטים ״יתוש״ של אוניברסיטת תל אביב. בהשכלתו בעל תואר שני בתקשורת, יועץ ארגוני ומגשר. עורך ״עניין מרכזי״ מאז שנת 1999. העיתון מפרסם חדשות וסקופים ללא תלות בשום גורם פוליטי או עיסקי. עצמאי, בלתי תלוי ואינו מהסס לומר את האמת גם בתנאים מסובכים.

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם