כלי שיט נפגע הבוקר מקליע בעת שעבר במצר הורמוז, יממה בלבד לאחר שסעודיה נאלצה להשבית זמנית את צינור הנפט האסטרטגי החוצה את הממלכה ממזרח למערב בעקבות מתקפת רחפן. במקביל הגיעו החות׳ים לאי פרים בלב באב אל־מנדב ומאיימים על הנתיב הדרומי לים האדום. שלוש ההתפתחויות יחד יוצרות תרחיש שממנו חשש שוק האנרגיה במשך חודשים: לא רק הורמוז בסכנה — גם הדרכים שנועדו לעקוף אותו מתחילות להיסגר.
הדיווח החדש הגיע מן הגוף הבריטי לביטחון הספנות, שקיבל הודעה על כלי שיט שנפגע מקליע לא מזוהה במהלך מעבר במצר הורמוז. בשעות הראשונות לאחר האירוע עדיין לא היה מידע מלא על היקף הנזק או מצב אנשי הצוות.
כשלעצמו זה עוד אירוע בסדרה הולכת ומתארכת של תקיפות נגד ספנות במפרץ. אלא שהפעם העיתוי הופך אותו למסוכן במיוחד.
רק יממה קודם לכן הודיעה סעודיה כי השביתה זמנית כאמצעי זהירות את צינור מזרח–מערב שלה בעקבות מתקפת רחפן. ריאד ובגדד קבעו כי התקיפה יצאה משטח עיראק, שבה פועלות מיליציות פרו־איראניות.
הצינור הסעודי הוא הרבה יותר מתשתית מקומית. הוא משתרע לאורך כ־1,200 קילומטרים ומחבר את שדות הנפט במזרח סעודיה לנמל ינבוע שעל חוף הים האדום. יכולתו להעביר כ־4 עד 5 מיליון חביות ביום הופכת אותו לאחד ממנגנוני הביטוח החשובים ביותר של שוק הנפט העולמי.
הרעיון פשוט: אם מצר הורמוז נחסם, סעודיה יכולה להזרים חלק גדול מהנפט שלה מערבה, להעמיס אותו על מכליות בים האדום ולדלג על המצר.
עכשיו גם הביטוח הזה נפגע.
וזה עדיין לא הכול.
בצדו השני של חצי האי ערב ביצעו החות׳ים מתקפה מהירה לאורך חופי תימן והגיעו לאי פרים, היושב ממש בתוך מצר באב אל־מנדב בין תימן לאפריקה. שליטה אפקטיבית באזור מעניקה להם יכולת משופרת לאיים על אחד מנתיבי הספנות החשובים בעולם.
התמונה האסטרטגית המתקבלת חריגה בחומרתה.
במזרח נמצא הורמוז, שדרכו עבר לפני פרוץ המלחמה בערך חמישית מאספקת הנפט העולמית. במערב נמצא באב אל־מנדב, המחבר את האוקיינוס ההודי והים הערבי לים האדום ולתעלת סואץ. ביניהם נמצאת סעודיה — יצואנית הנפט הגדולה בעולם — והצינור שנועד לאפשר לה לעקוף את המלכודת.
עכשיו כל שלושת הנתיבים נתונים ללחץ כמעט בעת ובעונה אחת.
התקדמות החות׳ים לבאב אל־מנדב מסוכנת במיוחד משום שסעודיה העבירה חלק משמעותי מיצוא הנפט שלה לנמלי הים האדום מאז שהמלחמה הפכה את הורמוז לנתיב מסוכן ומשובש. אם החות׳ים יצליחו להטיל איום אפקטיבי גם על המעבר הדרומי של הים האדום, יתרון העקיפה הסעודי מצטמצם מאוד.
אין צורך אפילו לסגור לחלוטין את המצרים כדי לגרום נזק. די בעלייה בסיכון כדי שחברות ספנות ידרשו פרמיות ביטוח גבוהות יותר, מכליות ישנו מסלולים, זמני ההובלה יתארכו והוצאות ההובלה יזנקו. כל אלה מתגלגלים בסופו של דבר למחיר החבית — ומשם לדלק, לחשמל, לתעשייה, לתעופה, למזון ולאינפלציה.
מחיר הברנט כבר חזר אל מעל 100 דולר לחבית.
אבל מאחורי משבר האנרגיה מסתתרת התפתחות אסטרטגית חשובה אפילו יותר.
איראן עצמה מחזיקה מנוף על הורמוז. החות׳ים, בעלי בריתה בתימן, מתקרבים לעמדה שממנה יוכלו להפעיל לחץ משמעותי על באב אל־מנדב. מיליציות פרו־איראניות פועלות בעיראק, שממנה, לפי סעודיה ועיראק, יצאה מתקפת הרחפן על הצינור הסעודי.
אין צורך להניח שכל האירועים מנוהלים מחדר פיקוד אחד בטהרן כדי להבין את התוצאה: רשת הכוחות המזוהים עם איראן מפעילה לחץ על שלוש נקודות קריטיות של מערכת האנרגיה האזורית.
זה מעניק לטהרן מנוף עצום בדיוק בזמן שארצות הברית מנסה לחנוק אותה באמצעות סנקציות.
רק אתמול עסק העולם באיום הכלכלי של ממשל טראמפ ובסירובה של סין להצטרף למצור על איראן. עכשיו מתברר שהמשחק מתנהל גם בכיוון ההפוך: איראן ובעלות בריתה מחזיקות ביכולת להכאיב לכלכלה העולמית — ובעקיפין גם לארצות הברית — באמצעות האנרגיה.
זהו גם כאב הראש הגדול של טראמפ.
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ביקש סיוע אמריקני מול האיום החות׳י. אלא שוושינגטון אינה ממהרת לפתוח חזית רחבה נוספת בזמן שהצבא האמריקני כבר מתמודד עם המערכה מול איראן.
ומנגד, טראמפ אינו יכול להרשות לעצמו לראות גם את באב אל־מנדב הופך לנתיב מסוכן או משותק.
זו בדיוק המלכודת.
אם ארצות הברית אינה מתערבת, החות׳ים עלולים להעמיק את אחיזתם באזור ולהגדיל את האיום על הסחר. אם היא מתערבת, היא מסתכנת בפתיחת חזית נוספת נגד אויב שהצליח לשרוד שנים של הפצצות ומערכות צבאיות.
ובתווך נמצאת הכלכלה.
מחירי אנרגיה גבוהים מתגלגלים לאינפלציה, פוגעים בצרכן האמריקני ומאיימים פוליטית על הרפובליקנים לקראת בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר. מה שנראה על המפה כמו אי קטן בתימן, מכלית במצר או תחנת שאיבה במדבר הסעודי יכול בסופו של דבר להגיע עד לקלפי בארצות הברית.
כך נראית כרגע מפת האנרגיה של העולם: הורמוז משובש ומסוכן, הצינור הסעודי העוקף אותו נפגע, החות׳ים מתבססים ליד באב אל־מנדב, והנפט שוב מעל 100 דולר.
במשך חודשים שאל העולם מה יקרה אם איראן תצליח לחנוק את הורמוז.
עכשיו מתברר שזו כבר אינה השאלה המפחידה ביותר.
השאלה היא מה יקרה אם גם הדרך החוצה ממנו תיחסם.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
