ג׳אנג יימינג, האיש שהקים את ByteDance והביא לעולם את טיקטוק, הפך השבוע לאדם העשיר באסיה עם הון של יותר מ־105 מיליארד דולר. בתוך שבע שנים בלבד זינק הונו בערך פי שמונה. אלא שהסיפור המעניין באמת אינו עוד מיליארדר סיני ששבר שיא, אלא מה שמתרחש מאחוריו: דור חדש של הון סיני עצום שנבנה סביב טכנולוגיה, בינה מלאכותית, שבבים ותעשיות מתקדמות — דווקא בשעה שארצות הברית מנסה לבלום את התקדמותה הטכנולוגית של סין.
ג׳אנג יימינג בן ה־43 עקף את המיליארדר ההודי גאוטם אדאני ואת מייסד סופטבנק מסאיושי סון והגיע לפסגת רשימת עשירי אסיה. לפי בלומברג, הונו חצה את רף 105 מיליארד הדולר. כאשר הופיע לראשונה במדד המיליארדרים של בלומברג ב־2019, היה שווה בערך שמינית מהסכום הזה.
אבל מי שממשיך לחשוב על ג׳אנג כעל האיש שהתעשר מסרטוני ריקוד בטיקטוק מפספס את מהפך הענק שעברה החברה שהקים.
ByteDance הולכת והופכת ממעצמת רשתות חברתיות למעצמת בינה מלאכותית. טיקטוק עדיין עצום, אבל מרכז הכובד העתידי של החברה זז אל מודלים מתקדמים, יצירת וידאו, סוכני AI ותשתיות מחשוב בהיקפים שהיו שמורים עד לאחרונה לענקיות הטכנולוגיה האמריקניות.
הצ׳אטבוט Doubao של ByteDance כבר הפך ליישום הבינה המלאכותית הפופולרי ביותר בסין, עם כ־380 מיליון משתמשים חודשיים נכון ליוני. במקביל, מודל יצירת הווידאו Seedance של החברה התבסס כאחד הכלים הבולטים בתחום המתפתח במהירות.
ומאחורי התוכנות מגיע הכסף הגדול באמת.
ByteDance צפויה להשקיע השנה עד כ־70 מיליארד דולר במרכזי נתונים, שבבים ותשתיות אחרות. לשם השוואה, מדובר ביותר מהוצאות ההון החזויות של עליבאבא וטנסנט יחד באותה שנה.
השוק כבר מתמחר את השינוי. בעסקה פרטית שנדונה באפריל הגיעה הערכת השווי של ByteDance לכ־600 מיליארד דולר. החברה אינה נסחרת בבורסה, ולכן אין לה שווי שוק המתעדכן מדי יום, אבל המספר ממקם אותה בליגה המצומצמת ביותר של ענקיות הטכנולוגיה בעולם.
והבנקים מוכנים להמר עליה בסכומים כמעט בלתי נתפסים.
בתחילת ספטמבר גייסה ByteDance הלוואה של 29.6 מיליארד דולר מכמעט 30 בנקים. במקור ביקשה החברה כ־20 מיליארד בלבד, אולם הביקוש מצד המלווים היה כה גדול שהמסגרת הורחבה. מדובר בהלוואה לשלוש שנים שאינה מגובה בנכסים או במניות החברה — חריג למימון בהיקף כזה. יותר מ־60% מהסכום הגיע מבנקים סיניים, אבל במימון משתתפים גם בנקים אמריקניים, אירופיים וסינגפוריים.
מאחורי הכסף מסתתרת מלחמת העולם הטכנולוגית של המאה ה־21.
ארצות הברית הקדישה בשנים האחרונות מאמצים עצומים לבלימת ההתקדמות הסינית בטכנולוגיות הרגישות ביותר. היא הגבילה את הגישה הסינית לשבבי AI מתקדמים ולציוד הדרוש לייצורם, וניהלה מאבק ממושך נגד השליטה הסינית בטיקטוק בארצות הברית.
אבל הלחץ האמריקני יצר גם תוצאה הפוכה: בייג׳ינג וחברות הטכנולוגיה הסיניות הבינו שתלות בטכנולוגיה אמריקנית היא חולשה אסטרטגית והאיצו השקעות אדירות בפיתוח עצמאי.
Huawei בונה חלופות למאיצי הבינה המלאכותית האמריקניים. עליבאבא מקדמת את משפחת המודלים Qwen. DeepSeek הוכיחה שאפשר לזעזע את תעשיית ה־AI באמצעות מודלים סיניים זולים יחסית. ועכשיו ByteDance מביאה למערכה יתרון אחר לחלוטין: כסף עצום, ניסיון יוצא דופן באלגוריתמים ומאות מיליוני משתמשים שכבר נמצאים בתוך המוצרים שלה.
וזה אולי הנכס החשוב מכולם.
חברת AI חדשה יכולה לבנות מודל מבריק ועדיין להזדקק לשנים כדי להשיג משתמשים. ByteDance אינה מתחילה מאפס. היא כבר מחזיקה בטיקטוק, Douyin ובשורה של שירותים שהפכו לחלק מחיי היומיום של מאות מיליוני בני אדם. כל מוצר AI חדש שהיא מפתחת יכול לקבל כמעט בן לילה שער כניסה לקהל עצום.
כך בדיוק נוצר גם הונו של ג׳אנג.
הוא כבר אינו מנכ״ל ByteDance. הוא פרש מהתפקיד ב־2021 ואת החברה מנהל כיום רובו ליאנג. אבל חלקו בחברה הפרטית הפך אותו לאחד האנשים העשירים בעולם — והזינוק בשוויה של ByteDance מקפיץ בהתאמה גם את הונו האישי.
חשוב עם זאת להפריד בין שני סיפורים שלעתים מתערבבים. עלייתו של ג׳אנג אינה הוכחה שכל אזרחי סין מתעשרים במהירות. הכלכלה הסינית מתמודדת דווקא עם משבר נדל״ן ממושך, צריכה פרטית חלשה והאטה בצמיחה. באוגוסט גדלו המכירות הקמעונאיות בסין רק ב־0.4% לעומת השנה הקודמת, בעוד ההשקעות בנדל״ן צנחו בכמעט 20%.
הפרדוקס הוא שזה קורה במקביל לפריחה יוצאת דופן בצד הטכנולוגי והתעשייתי של הכלכלה.
התעשייה הסינית צמחה באוגוסט ב־5.2% לעומת השנה הקודמת, כאשר תחומי הטכנולוגיה המתקדמת, ציוד, רובוטיקה, סוללות ובינה מלאכותית היו בין מנועי הצמיחה. במילים אחרות, סין אינה מתעשרת באופן אחיד. חלקים מהכלכלה הישנה מתקשים מאוד, בעוד שבצמרת הכלכלה החדשה נוצרים במהירות חברות ענק והונות פרטיים בסדרי גודל שפעם היו מזוהים כמעט בלעדית עם עמק הסיליקון.
וזו בדיוק הסיבה שג׳אנג יימינג מעניין הרבה יותר ממיקומו בטבלת המיליארדרים.
לפני דור, רשימות האנשים העשירים בעולם נשלטו בידי אמריקנים, אירופים ויפנים. עליית סין יצרה שכבה חדשה של יזמים שצברו הון מתעשייה, מסחר מקוון ונדל״ן. עכשיו מתחיל השלב הבא: הכסף הגדול עובר אל מי ששולטים בבינה מלאכותית, בשבבים, ברובוטיקה, במרכזי נתונים ובפלטפורמות הדיגיטליות.
והמרוץ הזה רק מתחיל.
ג׳אנג יימינג אינו טריליונר. הוא אפילו רחוק מאוד מטריליון דולר. אבל אדם בן 43 שצבר יותר מ־105 מיליארד דולר מחברה סינית שהוקמה רק ב־2012 הוא סמל מצוין למהפך.
ארצות הברית ניסתה במשך שנים לעצור את טיקטוק.
בינתיים האיש שבנה אותה הפך לעשיר באסיה — והחברה שלו כבר משקיעה את עשרות המיליארדים הבאים במלחמה הגדולה באמת: מי ישלוט בעידן הבינה המלאכותית.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
