הבורסה באיסטנבול נקלעה למשבר נזילות חריף: מדד BIST-100 איבד יותר מ־8% בתוך שבוע, קרנות השקעה התקשו להחזיר כסף למשקיעים שביקשו לפדות את השקעתם, והרגולטור הורה על חיסול 131 קרנות המנהלות יותר מ־18 מיליארד דולר עבור כ־353 אלף משקיעים. במקביל הודיעה הבורסה על החלפת יותר מרבע מהמניות במדד המרכזי — הטלטלה הגדולה ביותר בהרכבו זה שש שנים.
הסכנה המיידית אינה שהכסף נעלם, אלא שמשקיעים יאבדו אמון ביכולתם לממש את השקעתם ולקבל את כספם כאשר ירצו לצאת. אם החשש הזה יתפשט, פדיונות נוספים עלולים לאלץ קרנות למכור במהירות נכסים, להפיל עוד מניות ולהזין מעגל של ירידות ופאניקה.
זה בדיוק המנגנון שהצית את האירוע הנוכחי. חלק מהקרנות החזיקו סכומים גדולים במניות שסחירותן נמוכה. על הנייר הן שוות מיליארדים; בפועל אי אפשר למכור כמויות עצומות מהן במהירות בלי להוריד דרמטית את המחיר. כשהמשקיעים ביקשו כסף, הקרנות מכרו את המניות הסחירות יותר. המדד נפל, הציבור נבהל ופדיונות נוספים הגיעו.
הבנק המרכזי התערב והגדיל את הזרמת הנזילות באמצעות עסקאות ריפו עד 603 מיליארד לירות, יותר מ־12 מיליארד דולר. הרשויות פתחו גם בחקירות בחשד למניפולציות בשוק. בשלב זה אין עדות לקריסת מערכת הבנקאות, אבל המשבר חשף חולשה מטרידה בבורסה הטורקית: הפער בין השווי המופיע על המסך לבין המחיר שאפשר לקבל כאשר המונים מנסים למכור יחד.
ומכאן מגיעים לסיפור הגדול באמת. הבורסה אינה מתנדנדת בחלל ריק. היא פועלת בתוך כלכלה שסובלת כבר שנים משחיקה קשה באמון.
הלירה, שנסחרה לפני כעשור סביב שלוש לירות לדולר, מתקרבת כיום ל־49. האינפלציה השנתית עדיין מעל 30%, הריבית עומדת על 37%, האשראי יקר והצמיחה נחלשה. עבור מיליוני טורקים המשמעות פשוטה: המשכורת נשחקת, המחירים עולים והחיסכון במטבע המקומי מאבד מערכו.
חלק ניכר מהמשבר נבנה בשנים שבהן רג׳פ טאיפ ארדואן התעקש להוריד ריבית דווקא מול אינפלציה גואה, החליף נגידי בנק מרכזי והתערב עמוקות במדיניות המוניטרית. מינוי חתנו בראט אלבייראק לשר האוצר הפך לסמל לטשטוש הגבול בין מקצועיות, משפחה ופוליטיקה. בהמשך נאלץ ארדואן לשנות כיוון, והצוות הכלכלי הנוכחי מנסה לבלום את האינפלציה באמצעות ריבית גבוהה — טיפול הכרחי אך כואב למשקי הבית ולעסקים.
השחיקה בלירה היא גם אחת הסיבות לכך שכסף רב זרם לבורסה: הטורקים חיפשו מקום שבו יוכלו להגן על חסכונותיהם מפני האינפלציה.
ועכשיו מתברר הפרדוקס האכזרי: האזרח שברח מהלירה לבורסה כדי לשמור על כספו מגלה שגם שם השאלה החשובה ביותר אינה כמה ההשקעה שווה על המסך — אלא האם יוכל לקבל את כספו כשירצה לצאת.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
אין לראות בכתבה המלצה להשקעה.
