מבזקים

מדאיג: רק כשליש מצעירי ישראל מסיימים שירות צבאי מלא

1628A519-1939-4AB6-8908-74B2EA85C874

מערכת הביטחון מזהירים מהמגמה המסתמנת ולפיה בעתיד פחות ממחצית בני ה-18 בישראל בלבד יתגייסו לצבא או לשירות לאומי. על פי נתונים שהוצגו בשבועות האחרונים במערכת הביטחון, אם לא יחול שינוי רק 41% יתגייסו לצה"ל בשנת 2050, 6.3% ישרתו בשירות לאומי, ו־52.3% מבני ה־18 לא ישרתו בצה"ל או בשירות לאומי.

הנתונים הדמוגרפיים הללו מתפרסמים היום על רקע הסערה שעוררו דבריו של יו"ר ועדת הכספים המיועד מיהדות התורה, ח"כ משה גפני. "חצי מהעם ילמד תורה, וחצי ישרת בצבא – ויתחלפו", אמר גפני בוועידת השלטון המקומי ועורר ביקורת חריפה.

מתוך בני ה־18 שלא יתגייסו ב־2050 מסתמן כי 57% יהיו חרדים, 35% בני מיעוטים וכ־8% יהודים שאינם חרדים. האחרונים ככל הנראה יקבלו פטור מגיוס מסיבות שונות כמו מצב רפואי.

בשנת 2020 היו בישראל 144 אלף בני 18. 67,100 מהם מוגדרים כ"אוכלוסייה מתגייסת" (כ־46.6%), 10,000 (כ־6.9%) התנדבו לשירות לאומי ו־66,500 (כ־46.1%) נחשבים לאוכלוסייה "לא מתגייסת".

מתוך האוכלוסייה שלא התגייסה בשנת 2020 36% הם חרדים, 54% בני מיעוטים ו־10% יהודים שאינם חרדים וקיבלו פטור משירות מסיבה זו או אחרת.

וכל זה עוד מבלי שני לקחה בחשבון העובדה החמורה ששיעור הנושרים מצה"ל הוא דו־ספרתי נמוך ונמצא בשנה האחרונה בעלייה בגלל השפעות מגפת הקורונה. בפועל, אם היום רק כ־46% מהצעירים מתגייסים לצה"ל, מספר המסיימים את השירות נמוך עוד יותר. ובפועל, לא הרבה יותר משליש מהצעירים בישראל משלימים היום שירות חובה מלא.

בצבא אמנם קובלים בשנים האחרונות על מחסור גדול בכוח אדם, אך המחסור הוא ביחידות ספציפיות. מדובר בעיקר במחסור בלוחמים ובחיילים בתחומי הטכנולוגיה.

שר הביטחון היוצא בני גנץ אמר בעבר שהחברה הישראלית ניצבת בפני "משבר בטווח הארוך בשירות החובה בצה"ל". עוד הזהיר שבטווח הארוך תיווצר סכנה לפירוק צבא העם אם לא ייעשה שינוי. בהזדמנויות אחרות הזהיר שללא שינוי ביטחון ישראל עלול להיפגע.

"משבר בטווח הארוך בשירות החובה", שר הביטחון בני גנץ מודאג משיעורי הגיוס (ארכיון), צילום: אורן בן חקון
במהלך הקדנציה האחרונה, גנץ ניסה לקדם מתווה שירות חדש ולפעול להקמת מינהלת משותפת – אזרחית וצבאית – שתמיין את כלל הצעירים בגיל הגיוס, בהם חרדים וערבים.

על פי התוכנית של שר הביטחון היוצא, צה"ל היה אמור להיות זה שבוחר את החיילים הדרושים לו. זאת בעוד יתר בני הנוער היו מופנים לשירות אזרחי או לאומי באחת מהאפשרויות הבאות: בתי חולים, מד"א, משטרה, מכבי אש, זק"א, מסגרות חינוכיות ומסגרות אחרות. לשם הציע השר אף "תקופת מעבר" של 6 עד 8 שנים לביצוע המהלך לשינוי מתווה השירות לצה"ל.

ואולם, קידום המתווה התעכב בימי הממשלה היוצאת. אמנם לפני כשנה וחצי עברה החלטת ממשלה בנוגע לחקיקת חוק הגיוס והוקם צוות לקידום מתווה משותף למשרד ראש הממשלה ולמשרד הביטחון. למרות זאת, ראשי הממשלה היוצאת נפתלי בנט ויאיר לפיד היו חלוקים בנוגע לזהות הנציג מטעם ראש הממשלה בצוות ובפועל לא קרה דבר.

״עניין מרכזי״

שתפו את המאמר

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם

דילוג לתוכן