דרמה מדינית חסרת תקדים: טראמפ הכריז על הסכם לפירוז עזה ולנסיגה ישראלית – אבל המחלוקת הגדולה עדיין מאיימת להפיל הכול
הצהרה דרמטית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ טלטלה הלילה את המזרח התיכון ואת המערכת הפוליטית בישראל. טראמפ הודיע כי “מועצת השלום” שהקים הגיעה להסכם היסטורי שלפיו חמאס ושאר הארגונים החמושים ברצועת עזה יתפרקו מנשקם, ישראל תשלים נסיגה מלאה מהרצועה, ובמקומם ייכנס כוח בינלאומי לייצוב המצב לצד משטרה פלסטינית חדשה. אם אכן ימומש, יהיה זה השינוי האסטרטגי הגדול ביותר ברצועת עזה מאז ההתנתקות.
אלא שמאחורי ההכרזה החגיגית מסתתרת מחלוקת יסודית שעלולה להפוך את ההסכם כולו לנייר בלבד. השאלה אינה אם חמאס יתפרק מנשקו, אלא מה יבוא קודם: פירוז או נסיגה.
טראמפ הציג מתווה מדורג שלפיו תהליך פירוק הנשק והנסיגה הישראלית יתבצעו בשלבים, כאשר כוח בינלאומי לייצוב המצב (ISF) ייכנס בהדרגה לרצועה ויפעל יחד עם כוח שיטור פלסטיני חדש. לדבריו, המטרה היא להבטיח שעזה לא תשמש עוד בסיס לטרור, שישראל תקבל ביטחון מלא, ושממשלה פלסטינית חדשה תנהל את חיי האזרחים.
אולם שעות ספורות לאחר מכן הגיע הצינון הראשון. בכיר חמאס ראזי חמד הבהיר כי הארגון אינו מתכוון למסור את נשקו לישראל, וכי הנשק יאוחסן בידי גוף פלסטיני במסגרת לוח זמנים שיוסכם. לדבריו, לא יבוצע כל מהלך של פירוז לפני שישראל תשלים את נסיגתה מן הרצועה, וכל מרכיבי ההסכם – נסיגה, שיקום, ממשל חדש ופירוז – קשורים זה בזה.
בירושלים נשמעת עמדה הפוכה כמעט לחלוטין. גורם מדיני ישראלי הבהיר כי המתווה שנדון בקהיר אינו מחייב את ישראל וכי הממשלה אינה מקבלת את נוסחו הנוכחי. מבחינת ישראל, לא תהיה כל נסיגה לפני פירוק מלא של חמאס, הוצאת כלל אמצעי הלחימה – הכבדים והקלים – והשמדת תשתיות הטרור, ובראשן רשת המנהרות.
זו אינה מחלוקת טכנית אלא לב המשא ומתן. אם ישראל תיסוג תחילה, היא חוששת שחמאס ישמר חלק ניכר מכוחו הצבאי. אם חמאס יידרש להתפרק מנשקו תחילה, הוא חושש לאבד את מנוף הלחץ המרכזי שלו מבלי לקבל ערובה לנסיגה ישראלית מלאה. למעשה, שני הצדדים דורשים שהצד השני יעשה את הצעד הראשון.
לפי גורמים אמריקניים, התוכנית מבוססת על שלבים ברורים שיימשכו חודשים. בשלב הראשון תיכנס ועדה פלסטינית טכנוקרטית שתיטול אחריות אזרחית וביטחונית ראשונית. בהמשך יחל תהליך איסוף הנשק, פירוק התשתיות הצבאיות והשמדת המנהרות, ורק לאחר אימות בינלאומי של התקדמות משמעותית תורחב הנסיגה הישראלית עד להשלמתה. הכוח הבינלאומי יהיה אחראי לפקח על יישום ההסכם ולהבטיח שלא תתחדש ההתעצמות הצבאית ברצועה.
בממשל טראמפ משדרים אופטימיות זהירה. גורמים בכירים טוענים כי מדובר בפריצת הדרך המשמעותית ביותר מאז פרוץ המלחמה וכי מצרים, קטאר וטורקיה מילאו תפקיד מרכזי בגיבוש ההבנות. לדבריהם, הממשל רואה בממשלה פלסטינית מקצועית ולא מפלגתית חלופה אפשרית הן לחמאס והן לרשות הפלסטינית במתכונתה הנוכחית. הם אף טוענים כי איראן ניסתה לשכנע את חמאס שלא להסכים למתווה, אך מאמציה לא צלחו.
במקביל, בוושינגטון נשלח גם מסר ברור לישראל. גורם אמריקני אמר כי ארצות הברית אינה דורשת מישראל דבר שלא נכלל מראש בתוכנית טראמפ, אך הוסיף כי אם ירושלים תסרב לשתף פעולה ללא נימוק משכנע, הנשיא טראמפ יתאכזב. עם זאת, אותו גורם הדגיש כי הממשל מבין היטב את החששות הביטחוניים של ישראל ואינו מצפה ממנה לקבל סיכונים שאינם מגובים במנגנוני פיקוח ואימות.
גם אם ההכרזה של טראמפ מסמנת הישג דיפלומטי חשוב, הדרך ליישום עוד ארוכה ומלאת מוקשים. כל שלב במתווה דורש מנגנוני פיקוח, לוחות זמנים מוסכמים ואמון בסיסי בין אויבים שנלחמים זה בזה שנים ארוכות. כל עיכוב, הפרה או מחלוקת על סדר הביצוע עלולים להחזיר את הצדדים לנקודת ההתחלה.
לכן, למרות הכותרות האופטימיות, השאלה החשובה ביותר עדיין פתוחה: האם יימצא מנגנון שיאפשר גם את דרישת הביטחון הישראלית וגם את דרישת חמאס לנסיגה, או שהוויכוח על השאלה “מי יעשה את הצעד הראשון” יטרפד את מה שמוצג היום כהסכם היסטורי עוד לפני שייכנס לתוקף.
אם אכן ייצא המתווה אל הפועל, משמעותו תהיה שינוי דרמטי במאזן הכוחות האזורי. לראשונה זה שנים, לא ישראל ולא חמאס יהיו הגורם השולט ברצועה, אלא מנגנון בינלאומי שינסה לייצב את המצב ולמנוע את חידוש הלחימה. אם ייכשל – המזרח התיכון עלול למצוא את עצמו בתוך סבב אלים נוסף. אם יצליח – ייתכן שזו תהיה תחילתו של פרק חדש ביחסי ישראל והפלסטינים.
עניין מרכזי – חדשות, סקופים ופרשנות מאז 1999. לחיצה על לייק תוביל אותך לכתבה הבאה, שסביר להניח שלא תמצא במקום אחר.
