ל״עניין מרכזי״ נודע ממקורות מודיעין זרים כי מאחורי הביטול ברגע האחרון של הכינוס בין איראן למדינות המפרץ עומדת התערבות אמריקנית חריפה בדרג הגבוה ביותר. על פי המידע שהגיע לידינו, הנשיא דונלד טראמפ רתח על עצם הניסיון לקדם הסדר ישיר עם טהרן ללא ארצות הברית, איים בהשלכות והטיל למעשה וטו על המהלך. בעקבות הלחץ האמריקני, כך נמסר ל״עניין מרכזי״, נסוגו מדינות במפרץ מן הכינוס — והמפגש שהיה אמור לפתוח היום מסלול חדש מול איראן נדחה ללא מועד חדש.
מאחורי האירוע הדיפלומטי מסתתר מאבק גדול בהרבה על השליטה במפרץ הפרסי ועל מעמדה של ארצות הברית בו. איראן ועומאן ניסו לקדם מסלול אזורי שבו מדינות המפרץ ידונו ישירות עם טהרן בהסדרת השיט במצר הורמוז, בשעה שוושינגטון אינה יושבת סביב השולחן. מבחינת טראמפ, כפי שנמסר ל״עניין מרכזי״, זה היה צעד אחד רחוק מדי.
החשש האמריקני איננו רק מהסכם כזה או אחר על מעבר מכליות. הסדר ישיר בין איראן למדינות המפרץ היה עלול ליצור תקדים אסטרטגי: מדינות החוסות במשך עשרות שנים תחת המטרייה הביטחונית האמריקנית סוגרות בעצמן עסקה עם האויבת הגדולה של וושינגטון באזור — ומגלות שאפשר אולי להסתדר גם בלי אמריקה.
וזה בדיוק מה שטראמפ אינו מוכן לקבל.
כלפי חוץ נשמרה עד כה שפה דיפלומטית מרוככת. עומאן הודיעה שהפגישה נדחתה לצורך ״השגת קונצנזוס״, ואיראן אישרה שהדחייה נעשתה לבקשת כמה ממדינות האזור. אבל עוד לפני הביטול כבר ניכרו הסדקים: בחריין הודיעה שלא תשתתף, מדינות אחרות הסתייגו מחלקים במתווה, והוויכוח על התנאים שאיראן מבקשת להציב לשיט בהורמוז הלך והחריף.
בלב המחלוקת נמצאת דרישה איראנית מרחיקת לכת. טהרן אינה מסתפקת בחזרה למצב הקודם ובהבטחה שהמכליות יוכלו לשוב ולהפליג בחופשיות. היא מבקשת לתרגם את השליטה והאיום שהפעילה במצר למעמד חדש, לרבות אפשרות לגביית תשלומים מכלי שיט העוברים בו. מבחינת חלק ממדינות המפרץ, קבלת העיקרון הזה פירושה הכרה מעשית בכך שאיראן הפכה את אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם למנוף כוח קבוע.
בחריין כבר הבהירה בפומבי את התנגדותה: הורמוז צריך להיות פתוח ללא אפליה, ללא אגרות וללא צורך בקבלת היתר איראני.
אבל מבחינת וושינגטון הבעיה עמוקה עוד יותר.
טראמפ אינו רוצה שהמשבר בהורמוז ייפתר באמצעות הסכם אזורי נפרד שבו ארצות הברית הופכת לצופה מן הצד. ממשלו כבר הבהיר כי אם מתקיים משא ומתן משמעותי עם טהרן, הוא אינו יכול להתנתק מן הסוגיות הגדולות יותר ובראשן תוכנית הגרעין האיראנית.
כאן נוצרה התנגשות אינטרסים חריפה.
מדינות המפרץ רוצות בראש ובראשונה שהנפט יזרום, שהמכליות יעברו ושכלכלותיהן לא יוחזקו כבנות ערובה למלחמה שאיש אינו יודע כיצד תסתיים. מבחינתן, אם שיחה ישירה עם האיראנים יכולה להחזיר את השקט לנתיבי השיט — יש היגיון לפחות לבדוק את האפשרות.
טראמפ רואה תמונה אחרת. אם בעלות הברית הערביות של ארצות הברית מתחילות לנהל בעצמן את היחסים האסטרטגיים עם איראן, הבעיה כבר אינה כמה דולרים תדרוש טהרן מכל מכלית. הבעיה היא מי בעל הבית במפרץ.
והאיראנים מבינים היטב את הסדק הזה.
טהרן מנסה להפוך הישג צבאי ולחץ כלכלי להסדר מדיני. במקום לסגת מן האיום על הורמוז כתנאי לחזרה לשגרה, היא מבקשת להגיע לשולחן כשהאיום עצמו הוא הקלף המרכזי שלה: אתם רוצים שהים ייפתח — דברו איתנו, הכירו במעמדנו וקבלו לפחות חלק מהתנאים שלנו.
זו אותה תפיסה שאנחנו רואים עכשיו, בצורה אחרת, גם בבאב אל־מנדב. החות׳ים אינם חייבים לסגור לחלוטין את המצר כדי להחזיק מדינות שלמות במתח; די בכך שהם מודיעים מי רשאי לעבור ומי נשאר תחת מצור. באיראן מנסים לייצר מנגנון דומה ומתוחכם בהרבה סביב הורמוז: לא בהכרח לסגור את השער — אלא להפוך את היכולת לפתוח אותו למטבע מדיני.
מכאן גם הזעם האמריקני שעליו מדווחים המקורות ל״עניין מרכזי״.
אם המהלך היה מצליח, היה נוצר מסלול שבו סעודיה, איחוד האמירויות ומדינות נוספות באזור יכולות לדון עם איראן על אחת הסוגיות הביטחוניות החשובות בעולם בלי שהמעצמה שהגנה עליהן במשך עשרות שנים מנהלת את המשחק.
מבחינת טראמפ זו אינה פשרה אזורית. זו סכנה למעמדה של אמריקה.
ולכן הכינוס שהיה אמור להיפתח היום לא נפתח.
עכשיו חוזר הכדור למגרש של טהרן, מסקט, ריאד ושאר בירות המפרץ. הן יצטרכו להחליט אם לנסות שוב לקדם את המסלול הישיר, הפעם תוך תיאום עם וושינגטון, או לקבל את הדרישה האמריקנית שלפיה הסדר אמיתי עם איראן חייב להיות חלק ממשא ומתן רחב יותר.
אבל דבר אחד כבר נחשף: עצם העובדה שהמסלול הזה נולד מלמדת עד כמה השתנתה המערכת האזורית.
במשך עשרות שנים היה ברור כמעט מאליו שמפת הביטחון של המפרץ מצוירת בוושינגטון. עכשיו מדינות האזור ניסו לקחת לידיהן את העיפרון ולצייר הסדר משלהן עם טהרן.
טראמפ חטף להן את העיפרון מהיד.
והשאלה הגדולה כבר איננה רק מתי ייפתח הורמוז — אלא כמה זמן עוד תצליח אמריקה למנוע מבעלות בריתה במפרץ לגלות שהן יכולות לדבר עם איראן גם בלעדיה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
