מלחמת הכטב”מים משנה את פני המלחמה: התקיפה על המתקן הסודי חשפה את היתרון – ואת הפגיעות – של אוקראינה
מלחמת רוסיה–אוקראינה נכנסה לעידן חדש. אם בתחילתה היו אלה טורי שריון, קרבות ארטילריה והפצצות אוויריות שהכריעו את שדה הקרב, הרי שכיום המערכה מתנהלת בעיקר באמצעות כטב”מים. רחפנים זעירים בשווי מאות דולרים וכלי טיס בלתי מאוישים ארוכי טווח בשווי עשרות אלפי דולרים משמידים טנקים, פוגעים במפעלי נשק, מציתים בתי זיקוק במרחק אלפי קילומטרים ומאלצים צבאות שלמים לשנות לחלוטין את דפוסי הפעולה שלהם.
האירוע שטלטל את אוקראינה בסוף השבוע המחיש זאת יותר מכל. טיל בליסטי רוסי פגע במתחם שבו התקיים אירוע של תעשיות הביטחון האוקראיניות, ובו הוצגו טכנולוגיות לחימה חדשות ובעיקר מערכות כטב”ם מתקדמות. לפחות עשרה בני אדם נהרגו וכמאה נפצעו. לאחר התקיפה הורה הנשיא וולודימיר זלנסקי לפתוח בחקירה חריגה והודה בפומבי כי עצם קיום האירוע בתנאי מלחמה, סמוך לאזור אזרחי, היה טעות חמורה שאסור היה שתתרחש. (investing.com)
אף שהרשויות בקייב אינן מפרטות את כל פרטי האירוע, ברור כי לא מדובר בעוד תערוכת נשק רגילה. במקום נכחו יצרני כטב”מים, מהנדסים, מפקדים ואנשי תעשיות ביטחוניות המעורבים בפיתוח מערכות בלתי מאוישות שהפכו לכלי הנשק החשוב ביותר של אוקראינה. העובדה שרוסיה הצליחה לאתר את המקום בדיוק כה רב מעוררת שאלות קשות בקייב: האם הייתה הדלפת מידע? האם רוסיה הצליחה לחדור למערכות התקשורת? או שמא השתמשה במודיעין לווייני ובאמצעי האזנה מתקדמים כדי לזהות את ההתכנסות?
הפגיעה הזו משמעותית משום שהיא כוונה אל לבו של היתרון האוקראיני. בשנה האחרונה בנתה אוקראינה תעשיית כטב”מים אדירה. אלפי חברות קטנות, סטארט־אפים, יזמים ומתנדבים מפתחים רחפני תקיפה, כטב”מי התאבדות, מערכות בינה מלאכותית לזיהוי מטרות וכלי טיס ארוכי טווח המסוגלים לטוס יותר מ־2,000 קילומטרים. המטרה ברורה: לפצות על נחיתות מספרית מול הצבא הרוסי באמצעות טכנולוגיה, חדשנות וגמישות.
התוצאות ניכרות היטב. רק בימים האחרונים תקפו כטב”מים אוקראיניים את בית הזיקוק הגדול בטיומן שבסיביר, מתקן נפט בים הכספי, כלי שיט שלפי קייב הובילו ציוד צבאי בין רוסיה לאיראן, ומרכזים לוגיסטיים עמוק בתוך שטח רוסיה. המרחקים העצומים – לעיתים יותר מ־2,000 קילומטרים מקווי החזית – ממחישים עד כמה השתנה מאזן הכוחות. (investing.com)
גם מוסקבה אינה יושבת בחיבוק ידיים. רוסיה מייצרת כיום אלפי כטב”מי תקיפה בחודש, רבים מהם מבוססים על טכנולוגיה איראנית. במקביל היא מפעילה להקות של רחפני תצפית, כטב”מי התאבדות וטילים בליסטיים נגד מתקני ייצור, מחסנים ומרכזי פיקוד אוקראיניים. השילוב בין מודיעין מדויק לאש ארוכת טווח מאפשר לה לפגוע במטרות שנחשבו בעבר חסינות.
התוצאה היא מה שמומחים כבר מכנים “אזור ההשמדה” – רצועת קרקע ברוחב של עשרות קילומטרים שבה כמעט כל תנועה מתגלה בתוך דקות באמצעות רחפנים. חיילים משני הצדדים מסתתרים במשך שבועות בבונקרים ובשוחות, נעים בקבוצות קטנות בלבד ולעיתים משתמשים באופנועים או ברגל כדי לצמצם את הסיכון להתגלות. כל רכב, כל תנועה וכל שידור אלקטרוני עלולים להפוך למטרה. (reuters.com)
התקיפה על המתקן האוקראיני מלמדת שגם מרכזי הפיתוח והחדשנות אינם חסינים עוד. עבור רוסיה, פגיעה במהנדסים וביצרני הכטב”מים חשובה כמעט כמו השמדת טנקים או סוללות טילים. עבור אוקראינה, מדובר באיום ישיר על אחד ממקורות העוצמה המרכזיים שלה.
לצד ההיבט הצבאי יש כאן גם מסר לעולם. המלחמה באוקראינה הפכה למעבדת הניסוי הגדולה ביותר של לוחמת הכטב”מים. צבאות, חברות ביטחוניות ושירותי מודיעין ברחבי העולם לומדים ממנה בזמן אמת. הלקחים מיושמים כבר היום במזרח התיכון, באסיה ובאירופה, ומעצבים את דמותו של שדה הקרב העתידי.
ייתכן שבעתיד ייזכר הקרב הזה לא כמלחמת הטנקים האחרונה, אלא כמלחמת הכטב”מים הראשונה. אם כך יהיה, התקיפה הרוסית על מרכז הפיתוח האוקראיני תיזכר כאחד הרגעים שבהם התברר שגם בעידן הבינה המלאכותית, היתרון הטכנולוגי הוא נכס אסטרטגי – אך גם יעד מבוקש במיוחד.
״עניין מרכזי״ – חדשות, פרשנות וסקופים מאז 1999.
